To Be or Not To Be

English followed by the Hebrew:

משפחה וחברים יקרים:

אם חודש אלול חודש של סליחות, חודש של תקיעה בשופר יומית (במשנה ברורה: נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים – הגה: מנהג בני אשכנז אינו כן, מתחילין לתקוע בשופר מראש חודש ואילך) עובר עלינו תקופה של חשבון נפש והיתעוררות – התקופה שבאה עלינו, תקופת הימים הנוראים – זה זמן של תשובה. תקופה של חזרות – חזרנו מחופשים, מהקיץ וכמו כן חזרה ללימודים, ולסוג של שיגרה. החזרה לשיגרה היא גם חזרה לתשובה, ולפני שנקבל איזושהיא תשובה – צריכים לשאול שאילות. חלקם שאילות הכי בסיסייות: מה עשיתי השנה? האם הגשמתי מטרות ששמתי לעצמי בשנה שעברה? האם שיפרתי את עצמי איך שהוא? האם אני יותר בריא/ה, יותר אשיר (עם ‘א’), ובעיקר – האם אני בן-אדם טוב יותר?………. וגם השאילות הכי קשות של השנה – מה יהיה? מי ימות ומי יחייה? מה עלול לקרות לנו בשנה הקרובה?

התשובה: ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה.

ובמבת שני – המילה “מעבירין” במובן של התפילה – זאת אומרת שהתשובה לשאילות (הללו) ‘מעבירים’ את רוע הגזירה: שורש המילה מזכירה לי את המשא של יעקב אבינו כשהוא עבר את הנחל לאחר המאבק עם מלאך ה’. בעצם מיזגרת החיים שלנו, שכוללים מצוות ,מעשים טובים וזיכרון – הם אלה שמעבירין אותנו ממצב של אי-ידיעות למצב של הבנה, של ידע. כפי שהרמב”ם מסביר בהילכות תשובה: פרק ה’ הלכה א’ מסביר: “הרשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו.””הרשות בידיינו”. יש לנו את היכולת להחליט בגורל שלנו.

יכול להיות שתשובה תפילה וצדקה זה לא בדיוק מה שמעביר את רוע הגזירה – אלא הדביקות בחיים, הדביקות בטוב ובמעשים טובים! במעשים טובים וכוונות טובות, אלה הכללים של העם שלנו: ואהבת לריעך כמוך, כל ישראל עברים זה ב’זה, צדק צדק תרדוף, וכו’. יש לנו את הכח והיכולת לקבוע את האופן שבו אנו חווים קושי בחיים. או שאנחנו יכולים להיות מתוסכלים ופשוט לתת לדברים לקראת, או שאנו מאמצים את מערכת התמיכה של המתכון היהודי – תשובה תפילה וצדקה כדי להפיק את מיטב המצב שבו אנו נמצאים – הרשות בידיינו. לשנות דברים בחיים ולראות את האור כשלפעמים מוקפים בחושך – זה לא קל ולאמץ מערכת בחיים גם כן מאוד קשה – קשה לשנות, לכל דבר יש את הזמן שלו.

שייקספיר שאל את זה במילים ממש פשוטות: to be or not to be “להיות או לא להיות”. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים “להיות”, מראה לנו המסורת “איך להיות”. שנה טובה ומתוקה לכלל ישראל!

הרב ליאור סיני

If the month of Elul is a month of forgiveness, a month of blowing the Shofar, we go through a period of soul-searching and awakening. The period that comes upon us, the Days of Awe – it is a time of repentance. We came back from being “away”, back from the summer, back to school, to a routine of sorts. But returning to a routine also requires some answers, teshuva, and before we get any answers, we must ask the most basic questions: What have I done this year? Have I achieved goals I set for myself last year? Have I improved myself somehow? Am I healthier? Am I a better person? Looking forward our prayers for us to ask: What will happen next year? Who will die and who will live?

The answer according to the sages: Repentance, Prayer and Righteousness, remove the evil decrees. The Rambam, Moses Maimonides, explains: “The authority/permission is given to every person, should he/she want to tilt him/herself towards a good path or an evil path, it is up to the individual. We have a choice. We have the ability to decide our own destiny.

Making changes in life, and seeing the light when sometimes surrounded by darkness, is not always easy. Making changes is not simple, and we are reminded that everything in its own time.

Shakespeare asked this in very simple words: “to be or not to be?”

Let us choose TO BE!

Wishing all a Happy and Sweet New Year to all of Am Yisrael!